הרטוריקה המתריסה של טראמפ והסכנה שבהטלת אשמה על טרנסים

מאמר ב-להטב"ק Nation טוען שרטוריקה מבזה-אנוש יכולה להפוך קבוצות מיעוט למטרות ציבוריות, תוך הסתמכות על דוגמאות מתעמולה נאצית, הפרדה בבתי ספר ופוליטיקה עכשווית בארצות הברית.

מתעמולה נאצית לעוינות ציבורית

המאמר נפתח בהתייחסויות ל-המטמורפוזה של פרנץ קפקא ולסרט התעמולה הנאצי משנת 1940 Der Ewige Jude (היהודי הנצחי), שלפי הכתוב הציג יהודים כמלוכלכים, נגועים ומסוכנים כדי להקשיח את השנאה הציבורית נגדם.

לפי המאמר, הסרט הוצג כסרט תיעודי ובוים בידי פריץ היפלר, נכתב בקולו של השחקן הגרמני הארי גיזה והופק תחת פיקוחו של יוזף גבלס, שר התעמולה והחינוך של הרייך.

הכתבה אומרת שהסרט טען בכזב כי 47% מהשוד בוצעו בידי יהודים וכי 98% מהזונות היו יהודיות. היא גם מצטטת את הקריין משווה יהודים לחולדות וקושר אותם למחלות ולהרס.

הכותב אומר שהסרט החריף הטרדה ואלימות נגד יהודים ברחבי השטח שבשליטת הנאצים, כשאספסוף הצית עסקים ומקומות תפילה והשפיל אנשים בפומבי תחת סנקציה ממשלתית.

שעיר לעזאזל ומנגנוני הסטריאוטיפ

לאחר מכן המאמר מסביר שסטריאוטיפ הוא תפיסה פשטנית ומוטה של קבוצה, ואומר שהיא יכולה להקל על מיקוד של אנשים בעוינות ובאלימות. הוא גם מתאר שעיר לעזאזל כפרקטיקה של הטלת אשמה על קבוצה שלמה על נזקים שהיא לא גרמה להם.

כדי להמחיש את הנקודה הזו, הכתבה מציינת את ה-Little Rock Nine, ובכללם אליזבת אקוורד, שהתמודדה עם הטרדה גזענית ב-4 בספטמבר 1957, כשניסתה להיכנס ל-Little Rock Central High School, ומציינת כי הנשיא אייזנהאואר שלח מאוחר יותר כוחות המשמר הלאומי כדי להגן על התלמידים.

היא גם מתייחסת לעימות מ-2019 שבו היו מעורבים תלמידים מ-Covington High School והוותיק האינדיאני של צבא ארצות הברית נתן פיליפס ליד אנדרטת לינקולן, ומתארת אותו כדוגמה נוספת ללעג פומבי ולבוז קבוצתי.

טראמפ, הגירה ואנשים טרנס

המאמר אומר שדונלד טראמפ ביזה והפך לשעיר לעזאזל שוב ושוב מוסלמים ואנשים לטינקס מאז שהכריז על קמפיין הנשיאות שלו ב-2015, בין היתר באומרו שארצות הברית הפכה ל"פח אשפה לבעיות של כולם" ובטענה שמקסיקו שולחת אנשים עם "הרבה בעיות".

הוא גם מצטט את נאום הבית הלבן של טראמפ ב-19 בינואר 2019 בנושא הגירה, שבו תיאר אנשים שמבקשים חיים טובים יותר כאנסים, חברי כנופיות, סוחרי בני אדם ומבריחי סמים.

הכותב טוען שטראמפ ניסה באופן דומה להציג אנשים טרנסג'נדרים כמסוכנים ובעלי מחלות נפש, ואומר שהשפה הזו נועדה להסיט את תשומת הלב מהמדיניות הכושלת שלו ומהנשיאות הכושלת שלו בכלל.

הכתבה מסתיימת בקריאה להתנגד לסטריאוטיפים בחסות המדינה ולפנות לתומכים להגן על הקהילה הטרנסית. היא אומרת: "הרפו את הידיים והחוקים שלכם מהקהילה הטרנסית. חפשו את התענוגות שלכם במקום אחר!"

מנקודת מבט של קהילות להטב"ק, המאמר מציג את הסוגיה כסוגיית ביטחון כמו גם רטוריקה: שפה שמבזה אנושית קבוצה יכולה לסייע בנרמול אפליה, הטרדה ואלימות.

אזהרה היסטורית

המאמר חותם בהשוואה בין גורלו של גרגור סמסה בסיפורו של קפקא לבין התפתחותה של הדמות גרטה סמסה לאישה חזקה יותר, ומשתמש בשינוי הזה כמטפורה לחוסן. הוא אומר ש"ההתנגדות" צריכה לסרב לניסיונות של יחידים או ממשלות לעצב מחדש זהות לכדי שנאה או פחד.