TL;DR

  • פיגוע ההפצצה בפאב אדמירל דאנקן התרחש ב-30 באפריל 1999.
  • שלושה בני אדם איבדו את חייהם ו-79 נפצעו בהתקפה.
  • הפיצוץ היה חלק מסדרת תקיפות שכוונו נגד קהילות מיעוט.
  • ערב זיכרון מתקיים מדי שנה לזכר הקורבנות.
  • דייוויד קופלנד, המחבל, הורשע ונגזר עליו מאסר עולם.

ביום שטוף שמש בלונדון, ב-30 באפריל 1999, האווירה התוססת בפאב אדמירל דאנקן בסוהו נקטעה באחת בפיגוע מטען ציפורניים מחריד. האירוע הטרגי הזה גבה את חייהם של שלושה בני אדם חפים מפשע והותיר יותר מ-70 אחרים פצועים, וסימן פרק אפל בהיסטוריה של קהילת ה-להטב"ק. כשאנו מתכנסים לזכור את הטרגדיה הזו, חיוני להתבונן בחיים שאבדו ובחוסנה של קהילה המסרבת להיעלם אל מול השנאה.

זה היה אמור להיות תחילתו של סוף שבוע חגיגי של חג הבנק. השמש זרחה, והרחובות היו מלאים באנשים להוטים להירגע ולחגוג. אך האווירה הייתה כבדה, שכן שני פיגועי מטען ציפורניים קודמים כבר כוונו נגד קהילות פגיעות בלונדון. למרות המתח, באדמירל דאנקן היה המקום הומה סועדים ומבלים שנהנו מהערב שלהם עד שנצפתה תיק נסיעות שנשאר ללא השגחה. רק רגעים לאחר מכן, בסביבות 18:30, התרחש הבלתי נתפס.

בין הקורבנות היו אנדריאה דייקס, שהייתה בת 27 ובהריון, חברתה ניק מור, 31, וג'ון לייט, 32, שהיה השושבין בחתונתה של אנדריאה. כולם נהרגו בפיצוץ. האימה לא נעצרה שם; ניצולים כמו תומאס דאגלס, ששוחח עם אנדריאה בבר, איבדו את שתי רגליו בפיצוץ. גם מנהל הפאב, דייוויד מורלי, נפצע, אך למרבה הטרגדיה איבד את חייו שנים מאוחר יותר בתקיפה אלימה.

הפיצוץ הזה היה ההתקפה השלישית בתוך שבועיים בלבד, כאשר פיצוצים קודמים כוונו נגד הקהילה השחורה בבריקסטון ונגד הקהילה הבנגלדשית בבריק ליין. חבר מועצת וסטמינסטר איאן אדמס, שהגיע זמן קצר לאחר הפיצוץ, תיאר את הסצנה המבעיתה: "הייתה הרבה הפרעה לדרכים... הקהילה פשוט הייתה שם יחד, כיחידה אחת, ורצתה לספק אחד לשני ביטחון שהאנשים בסדר." דבריו מהדהדים עמוקות, ומזכירים לנו שאפילו מול שנאה קיצונית, קהילות יכולות להתאחד.

מבצע הפיגוע, דייוויד קופלנד, היה גזען והומופוב מוצהר שהיה אובססיבי לאידאולוגיה נאצית. הוא נעצר זמן קצר לאחר הפיגוע באדמירל דאנקן, ובהמשך אובחן כסובל מסכיזופרניה פרנואידית. מעשיו הותירו צלקת מתמשכת על קהילת ה-להטב"ק, והוא נידון לשישה עונשי מאסר עולם במקביל. בנקודת מפנה אכזרית של הגורל, הוא המשיך לגרום נזק גם בזמן שהיה כלוא.

היום, כשאנו זוכרים את חייהם של מי שאבדו בפיגוע באדמירל דאנקן, אנו גם חוגגים את העוצמה והחוסן של קהילת ה-להטב"ק. ערב זיכרון מתקיים בפאב אדמירל דאנקן בשעה 17:00 כדי לכבד את הקורבנות ולאשר מחדש את מחויבותנו לעמידה מול השנאה. כשאנו מתכנסים לזכור, הבה גם נתחייב להמשיך להיאבק למען עולם חופשי מאלימות ואפליה.

אל מול מצוקה, קהילת ה-להטב"ק תמיד מצאה דרך להתעלות מעליה ולתמוך זו בזה. אדמירל דאנקן נותר סמל לחוסן הזה, מקום שבו אנו יכולים להתכנס כדי לזכור את מי שאיבדנו ולהבטיח שסיפוריהם לעולם לא יישכחו. יחד, נמשיך להאיר אור מול חשכת השנאה.

מה דעתך?
אודות הכותב/ת

איילון

author.eylon.bio

סיפורים נוספים →