הסבר על גזע, היררכיה וכיצד פסאודו-מדע עיצב אפליה מודרנית

מאמר דעה של להטב"ק Nation שפורסם ב-25 ביולי 2026 טוען כי גזע אינו מציאות ביולוגית אלא מבנה חברתי שנבנה באמצעות היסטוריה, כוח ומדע פסאודו.

הטקסט נפתח בהרהור על השורשים הלטיניים של “homo sapiens” ומשתמש בדיון הזה כדי לבחון כיצד בני האדם הגדירו את עצמם כמין, ארגנו היררכיות, והצדיקו שליטה בבני אדם אחרים ובעולם הטבע.

הוא אומר שהתפיסה המודרנית של גזע צמחה לצד החקר האירופי במאה ה-15 והתפתחה כהצדקה לכיבוש ולשליטה. המאמר מצטט גנטיקאים הטוענים כי אין סמנים גנטיים מהותיים המייחדים גזע, וכי לעיתים יש יותר שונות בתוך מה שמכונה גזע אחד מאשר בין גזעים.

המאמר גם חוזר אל קרל ליניאוס, הבוטנאי, הרופא והזואולוג השוודי שנולד בשם Carl Linné, ומתאר אותו כדמות מפתח בהתפתחותה של הגזענות המדעית. הוא אומר כי ליניאוס סיווג בני אדם לחמש קבוצות תחת Homo sapiens: Europeanus, Asiaticus, Americanus, Monstrosus ו-Africanus, והעניק לכל קטגוריה תכונות הקשורות לליחות הגוף.

בין הדוגמאות ההיסטוריות המובאות במאמר נמצאת טענתו של וולטר כי “The Negro race is a species of men different from ours as the breed of spaniels is from that of greyhounds.”

הטקסט דן גם בספרו של מדיסון גרנט משנת 1916, The Passing of the Great Race, or The Racial Basis for European History, ומתאר כיצד הוא דירג קבוצות אירופיות והציב יהודים בתחתית ההיררכיה שלו. הוא משתמש בעבודתו של גרנט כדי להמחיש כיצד האידאולוגיה הגזעית נטמעה במערכות רחבות יותר של כוח והדרה.

משם, המאמר מתרחב לביקורת על כמה צורות של היררכיה, כולל עליונות לבנה, פטריארכיה, אי-שוויון מעמדי, הטיה נגד להט״ב, טרנספוביה, מסוגלותנות, שנאת זרים ואפליה דתית. הוא אומר שמערכות אלה ממשיכות לפעול כמו חישורים בגלגל של “דיכוי”.

המאמר מקשר את טענתו גם לשינוי האקלים, ומזהיר שאוכלוסיית יתר ושימוש בדלקים מאובנים מחריפים מזג אוויר קיצוני. הוא מצטט את הוריקן הארווי ב-2017, ואומר שהוא הוריד על טקסס יותר גשם מכל סופה קודמת ברישום המטאורולוגי, ומציין כי אירמה רשמה את הרוחות המתמשכות הגבוהות ביותר מבין כל הוריקני האוקיינוס האטלנטי אי פעם באותה שנה.

בחלקיו המסכמים, המאמר עובר לרעיון של חוזה חברתי, ומתאר אותו כמסגרת התלויה בכללים מוסריים, אתיים ופוליטיים משותפים. הוא מביא את אריסטו, את העיקרון של primum non nocere, ואת לשון התנ״ך מישעיהו כ״ד: 4-6 כדי לטעון לשיתוף פעולה במקום שליטה.

הטקסט מסכם שאם Homo sapiens יוכל להכיר בחוזה החברתי, ייתכן שבני אדם יוכלו לחיות יחד מתוך יותר אכפתיות, פשרה ואחריות הדדית.

מכיוון שהמאמר מציין במפורש פריווילגיה הטרוסקסואלית ודיכוי נגד הומואים בין המערכות שהוא מבקר, יש לו רלוונטיות ישירה לקוראי להט״ב, אך המיקוד המרכזי שלו הוא בגזע, היררכיה ונזק סביבתי.

נקודות עיקריות

• המאמר טוען כי גזע הוא מבנה חברתי ולא עובדה ביולוגית קבועה.
• הוא מייחס גזענות מדעית לדמויות כולל קרל ליניאוס ומדיסון גרנט.
• הוא מקשר היררכיה גזעית לצורות אחרות של דיכוי, כולל הטיה נגד להט״ב.
• הוא מזהיר ששינוי האקלים ומזג אוויר קיצוני הם תוצאות של שליטה אנושית וניצול יתר של משאבים.