בקצרה
- בן פלאט אומר שבעלה נואה גאלווין עוזר לו להתמודד עם חרדה בזמן שהוא בלונדון עבור מחזמר חדש.
- הוא מגלם את טרבור ב־Midnight at the Never Get, סיפור קווירי המתרחש בגריניץ' וילג' של שנות ה־60.
- פלאט אומר שהתפקיד משחרר כי הוא מאפשר לו לשיר על הבמה שירי אהבה קוויריים.
- הוא אומר שלהיות אמריקאי מרגיש “חסר אונים ומפחיד” על רקע נסיגות בזכויות הלהט״ב בארה״ב.
- פלאט גם מצלם את Merrily We Roll Along, שלדבריו צפוי להסתיים ב־2038.
בן פלאט אומר שבעלה, השחקן נואה גאלווין, מילא תפקיד מרכזי בסיוע לו להתמודד עם חרדה בזמן שהוא נוטל על עצמו פרויקט במה חדש בלונדון.
בשיחה בחדר חזרות בדרום לונדון, השחקן בן ה־32 תיאר את מערכת היחסים שלו כגורם מרכזי בשמירה על יציבותו בזמן שהוא עובד על Midnight at the Never Get, מחזמר המתרחש בבר גאה בגריניץ' וילג' של שנות ה־60.
“הקשר שלי עם בעלי הוא גורם עצום ביכולת שלי לנהל חרדה,” אמר פלאט. “עדיין יש עליות ומורדות, אבל הכול יותר בטווח הראייה שלי, כי לשמחתי יש לי אותו. ויש גם את העובדה שיש משהו יצירתי להתמקד בו, וזה מאוד עוזר.”
פלאט נמצא בלונדון עם גאלווין, שמופיע ב־Hit Machine בתיאטרון סוהו, ואומר שההפקה מעניקה לו הזדמנות נדירה לשיר על הבמה שירי אהבה קוויריים.
“מאה אחוז,” הוא אמר כשנשאל אם חשוב לו שהוא מגלם דמות קווירית. “גדלתי על מחזות זמר – שנים ושנים, כל כך הרבה הצגות – אבל אף פעם לא יצא לי לגלם דמות קווירית על הבמה. לגלם דמות תלת־ממדית ששרה במפורש שירים קוויריים עם פרטים של רומן קווירי, זה באמת מרגיש משחרר מאוד.”

הוא מגלם את זמר הקברט טרבור בהצגה, שבוימה בידי דייוויד קרומר וכוללת שירים מאת מארק סוננבליק. פלאט אמר שהתפקיד רב־שכבתי יותר ממה שההקשר שלו מרמז בתחילה, והוסיף שהיצירה “נפתחת למשהו עמוק וזר יותר”.
השחקן גם אמר שההצגה מגיעה ברגע קשה לזכויות הלהט״ב בארה״ב. “להיות אמריקאי מרגיש די חסר אונים ומפחיד,” הוא אמר. “אבל להיות בניו יורק אני מוצא את זה אופטימי ומלא תקווה.” הוא תיאר את ראש עיריית ניו יורק זוהרן ממדאני כמי שמייצג “סוג אחר של פוליטיקה, בניגוד לרעש פוגעני וכואב לשם הרעש הפוגעני והכואב”.
פלאט, שהופיע לראשונה בהפקת בית ספר של Cinderella בגיל שש, אמר שרצה “לגדול מהר” בזמן שעבד בתיאטרון כילד וכמתבגר. מאוחר יותר הוא אמר ש־Dear Evan Hansen הפך לפרויקט שעיצב אותו יותר מכול, וכינה אותו מופע שגרם לו “להתעלות לרמת האירוע”.
הוא אמר שהמחויבות הארוכה לתפקיד הזה פירושה “לשים את כל חיי על השתק” ולחיות בתוך הדמות במשך שנים. ההפקה זיכתה אותו בפרס טוני, ובהמשך הוא לוהק לגרסת הסרט ב־2021.
הסרט עורר ביקורת על גילו ועל הרקע שלו בתעשייה, אבל פלאט אמר שהחוויה הייתה קשה יותר מאשר מכוננת. “זה היה קשה,” הוא אמר. “זה שיעור שצריך ללמוד בעסק הזה, שלפעמים זה לא הולך טוב וצריך לתת לרכבת ההרים לצלול כדי שהיא תוכל לעלות שוב.”
הוא הוסיף שהמחלוקת לא השפיעה על רגשותיו לגבי הצגת הבמה. “לא, לא. זה היה משנה חיים לחלוטין בכל מובן,” הוא אמר. “אני שמח שהסרט קיים, ומקווה שההיסטוריה תהיה טובה אליו.”
פלאט אמר שהתפקיד העתידי האידיאלי שלו יהיה ג'ורג' ב־Sunday in the Park With George מאת סטיבן סונדהיים. הוא כינה את סונדהיים “הרבי שלי, האימאם שלי, אני חי את חיי לפי דבריו” ואמר שעבודתו של המלחין לוכדת גם את ההקרבה וגם את המשמעת של להיות אמן.
הוא גם מצלם את Merrily We Roll Along עם ריצ'רד לינקלייטר, פול מסקל וביני פלדשטיין. פלאט אמר שההפקה מצולמת במשך שנים רבות בזמן אמת וצפויה להסתיים ב־2038, אז יהיה בן 45.
“זה לגמרי מטורף, וגם כמו מפגש משפחתי שקורה כל כמה שנים,” הוא אמר.
פלאט אמר שהיה רוצה לעשות בשלב כלשהו את Angels in America, אך הוסיף שהוא מקווה ש“משהו חדש יתפרץ פנימה”.
Midnight at the Never Get מוצג ב־Menier Chocolate Factory בלונדון עד 12 בספטמבר.







תגובות (0)
הצטרפו לשיחה