בקצרה
- ויקטוריה קרוז מתה בגיל 79 לאחר מאבק בסרטן הכבד.
- היא הייתה ב-Stonewall Inn במהלך המרד ב-1969.
- קרוז הקדישה 17 שנים לעבודה עם New York City Anti-Violence Project.
- היא קיבלה את National Crime Victims’ Service Award בשנת 2012.
ויקטוריה קרוז, פעילת זכויות טרנס, ותיקת סטונוול ותומכת ותיקה בניצולים של אלימות נגד טרנסים, מתה בגיל 79 לאחר מאבק בסרטן הכבד.
קרוז הייתה נוכחת ב-Stonewall Inn במהלך ההתקוממות ההיסטורית של 1969, שסייעה להניע את תנועת זכויות ה-להטב"ק המודרנית. בשנים שלאחר מכן היא הפכה לדמות ותיקה מוערכת בקהילת הטרנס של ניו יורק, גם אם The New York Times ציינה כי תפקידה ב-Stonewall היה שקט יותר מזה של פעילים כמו Marsha P. Johnson ו-Sylvia Rivera.

במשך 17 שנים, קרוז עבדה עם New York City Anti-Violence Project, שם תמכה באנשים מ-להטב"ק שהתמודדו עם אלימות, אפליה והתעללות. היא גם נשענה על ניסיונה האישי כנפגעת הטרדה במקום העבודה ותקיפה על רקע אנטי-טרנס כדי לעזור לאחרים להתמודד עם מערכת המשפט, למצוא שירותים ולבנות מחדש את חייהם.
לדברי עמיתים, אנשים בקהילה פנו לעיתים קרובות ל“Miss Vicky”, כשהם סומכים על האמפתיה שלה ועל ניסיונה האישי.
קרוז הופיעה גם בסרט התיעודי משנת 2017 The Death and Life of Marsha P. Johnson, שעקב אחר חקירתה למותה של ג'ונסון ב-1992. בשנת 2012 היא קיבלה את National Crime Victims’ Service Award ממשרד המשפטים של ארה"ב על פעילותה.
בראיון מ-2022 עבור Anti-Violence Project, קרוז אמרה: “אם יש לך את האמפתיה לעזור לאנשים, זה חצי מההתמודדות.”

מותה הוא אובדן עבור הקהילות ששירתה, במיוחד אנשים טרנסים ואחרים מ-להטב"ק המבקשים ביטחון, תמיכה משפטית ואישור לאחר אלימות או התעללות.






תגובות (0)
הצטרפו לשיחה