TL;DR

  • בובי נוריס משתף קליפ נוסטלגי מתקופת ההחלמה שלו ממתיחת הפנים.
  • הוא מתייחס לשיפוטיות שחווה לאחר הניתוח.
  • נוריס מדגיש כנות לגבי עבודות קוסמטיות.
  • הוא מקשר את הניתוח שלו לטרולים ברשת.
  • הסרטון מציג את ההומור שלו בתוך הביקורת.

בעולם שבו נראה שלכל אחד יש דעה, בובי נוריס לא עושה חשבון. כוכב העבר של The Only Way Is Essex עלה לאינסטגרם כדי לשתף קליפ נוסטלגי שלו מתקופת ההחלמה ממתיחת הפנים שלו בטורקיה, וחמודים, הוא מגיש גם לוקים וגם ציניות!

בסרטון אנחנו רואים את בובי עם סד דחיסה לפנים, נראה קצת נפוח אבל עדיין נהדר כשהוא אוכל ארוחת צהריים. "לא מצחיק איך יש אנשים שפשוט כל כך שיפוטיים בחיים?" הוא זורק, ומתייחס לשונאים ישירות. הוא מספר על מפגש משעשע למדי עם מישהי שהוא מכנה "אישה של הלילה", שהעניקה לו מבט שיכול היה להחמיץ חלב. "היא הסתכלה עליי כאילו הפלצתי בתיק הגוצ'י שלה!" הוא קרא, והוסיף טוויסט שובב לסיפור.

אבל בואו נהיה רציניים, בובי לא כאן כדי להמתיק שום דבר. הוא היה פתוח לגבי המסע שלו עם ניתוחים קוסמטיים, וחשף שהוא לא אחד שיעמיד פנים שהוא פשוט שותה שייקים ירוקים כדי להגיע למראה שלו. "אני בעל הבוץ שלי," הוא מצהיר, ובכנות, אנחנו אוהבים מלך עם מודעות עצמית!

בשיחה לאחרונה ב-This Morning, בובי דיבר על ההחלטה שלו להיכנס מתחת לסכין אחרי עשור של חומרי מילוי כל שלושה חודשים. הוא מדבר בכנות על ההשפעה של טרולים ברשת על הדימוי העצמי שלו, ומבהיר שהוא לוקח שליטה על הנרטיב שלו. "אני עדיין נפוח," הוא הודה, אבל זה לא מונע ממנו להשוויץ במראה החדש שלו ולעודד אחרים לאמץ את הבחירות שלהם.

הפוסט שלו באינסטגרם כותר במסר של חיוביות: "Love & Light to all the little Judge Judies." ובכנות, כולנו יכולים להשתמש בעוד קצת אהבה ואור, במיוחד כשמדובר בדימוי גוף וקבלה עצמית.

אז אם אתם מעריצים של בובי או סתם מישהו שמעריך קאמבק טוב, המסר שלו ברור: חיו את האמת שלכם ואל תתנו לשונאים לעמעם את הברק שלכם. אחרי הכול, החיים קצרים מדי מכדי לדאוג למה שאחרים חושבים, במיוחד כשאתם מגישים לוקים כמו בובי נוריס!

מה דעתך?
אודות הכותב/ת

ליאם א'קונור

ליאם א'קונור הוא עיתונאי בידור עם כישרון לסיקור ייצוג להט״ב בתקשורת. עם רקע בלימודי קולנוע מ-NYU ותשוקה לסיפור סיפורים, הביקורות והראיונות של ליאם מדגישים את הנוף המשתנה של הייצוג הלהט״בי בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון. ס…

סיפורים נוספים →