ברלין הופכת למוקד משיכה לפולנים להטב״ק+ הנמלטים מהומופוביה בביתם

ברלין (Thomson Reuters Foundation) - כאשר פוליטיקאים שמרנים החלו לשאת נאומים אנטי-להטב״ק+ במסע הבחירות, פיוטר קלוורייסקי, גבר הומו ממערב פולין, החליט שהגיע הזמן לארוז ולעזוב.

שבועות לאחר הבחירות לפרלמנט האירופי ב-2019, קלוורייסקי ובן זוגו עברו מהעיר פוזנן לברלין - והצטרפו למספר ההולך וגדל של פולנים להטב״ק+ שברחו מהומופוביה בביתם על ידי התיישבות בבירה הגרמנית.

״זו הייתה הפעם הראשונה שהם השתמשו ברטוריקה הומופובית בצורה כל כך גלויה,״ אמר בן ה-27, שעובד בתחום הטכנולוגיה.

״ידעתי שפולין איננה מדינה ידידותית להומואים, ובכל זאת אפשר היה להיות הומו בערים הגדולות. אבל זה היה יותר מדי.״

פולין מדורגת בתחתית 27 המדינות באיחוד האירופי בכל הנוגע להגנות משפטיות על אנשי להטב״ק+, לפי קבוצת הפעולה ILGA-Europe.

עשרות רשויות מקומיות ברחבי המדינה פרסמו הצהרות所谓 ״אזור חופשי מאידיאולוגיית להטב״ק״, שזכו לגינוי בינלאומי ולחשש מאובדן גישה למימון אזורי של האיחוד האירופי.

זכויותיהם של פולנים הומואים, ביסקסואלים וטרנסג׳נדרים היו נתונות ללחץ גובר מאז 2015, כאשר מפלגת חוק וצדק (PiS) הלאומנית עלתה לשלטון, אך עבור כמה מאנשי הלהטב״ק+, מסע הבחירות של 2019 היה הקש האחרון.

״עבור מפלגת הימין שבשלטון, אנשי להטב"ק הם אידיאולוגיה. אנחנו לא בני אדם, אנחנו לא נורמליים. הם הפכו אותנו לאויב הציבור שלהם,״ אמרה פיפי קונצ׳ביץ׳, 26, המגדירה את עצמה כא-בינארית - לא גבר ולא אישה.

״אני בטוחה יותר כאן מאשר בפולין,״ אמרה קונצ׳ביץ׳, שעברה לברלין באוקטובר 2019 ועובדת עבור חברת מדיה חברתית.

עזיבתם של עובדים צעירים ומיומנים כמו קונצ׳ביץ׳ וקלוורייסקי מגיעה על רקע אזהרות שמדיניות הומופובית ואפליה גורמות ל״בריחת מוחות״ ולהפסדים כלכליים במדינות ובהן פולין, הונגריה ואוקראינה.

״עמדות אלימות״

מרתה מלחובסקה, 31, לסבית שגם עובדת במדיה חברתית ועברה לברלין בדצמבר שעבר, אמרה שהחלה לחשוש מלהחזיק את ידה של חברתה בפומבי בוורשה, כאשר הפוליטיקאים ליבו את העוינות נגד להטב״ק+.

״כשנכנסנו לשמוע את הממשלה אומרת דברים הומופוביים, אז התחלנו לראות בחברה עמדות אלימות,״ היא אמרה ל-Thomson Reuters Foundation.

לעומת זאת, בברלין, ״לאף אחד לא אכפת עם מי אתה גר, את מי אתה אוהב - זה לא עניינו של איש,״ אמרה.

מספר פשעי השנאה המדווחים נגד אנשי להטב״ק+ בפולין יותר מהוכפל ל-150 בשנת 2019, לפי נתונים רשמיים, אף שהמספר האמיתי כנראה גבוה בהרבה בשל הימנעות רווחת מלדווח על תקיפות הומופוביות.

סקר של האיחוד האירופי משנת 2020 מצא שרק 16% מאנשי הלהטב״ק+ הפולנים פנו למשטרה כדי לדווח על התקיפה ההומופובית האחרונה נגדם.

״לפני ארבע שנים היה קל לדווח על המקרים האלה, אבל אנשי להטב״ק+ מפחדים לדווח עליהם למשטרה,״ אמרה לידקה מקובסקה, מחנכת לזכויות אדם בבתי ספר בגדנסק, בצפון פולין.

״אואזיס קווירית״

רבים מהפולנים הלהטב״ק+ החיים בברלין אמרו שהמשיכה העיקרית של העיר הייתה התרבות המקבלת שלה כלפי מיעוטים מגדריים ומיניים, אף שהעיר לא נמלטה מעלייה של 36% בפשעי שנאה נגד קהילת הלהטב״ק+ של גרמניה בשנה שעברה.

״אנחנו צריכים להטיל ספק ברעיון הזה שברלין היא אואזיס קווירית. ובכל זאת, היא בטוחה יותר מאשר להישאר בפולין,״ אמר קונצ׳ביץ׳.

ובכל זאת, זוגות חד-מיניים יכולים להינשא, מה שמקנה להם זכויות שאינן מוכרות בפולין, ולעיר יש אטרקציות רבות אחרות כגון הזדמנויות עבודה טובות וקהילת מהגרים ותיקים מבוססת היטב.

״זה די משתלם בהשוואה לבירות אירופיות אחרות,״ אמר דָוִיד מזור, גבר הומו שעזב את פולין ב-2016 והגיע לברלין אחרי תקופה בלונדון.

״יש גם קהילה פולנית גדולה בלונדון, אבל זה הרבה יותר יקר, והברקזיט לא הקל על הדברים,״ אמר.

״והיא קרובה לפולין: לוקח לי רק ארבע עד חמש שעות לבקר שם את החברים שלי.״

בחזרה בפולין, פעיל הזכויות יאקוב גברון, 40, ממתין למשפט בגין לשון הרע על הערותיו בנוגע להחלטות שהתקבלו בידי עיירות ואזורים פולניים.

אם יורשע, אמר, לא תהיה לו ״ברירה״ אלא לברוח.

״אצטרך לארוז ולעזוב,״ אמר גברון, שהוא כבד שמיעה חלקית.

שנתיים מאז שעזב, אמר קלוורייסקי שהוא כבר רואה בברלין בית.

״עבור גרמנים רבים, אני עדיין זר ואהיה כזה תמיד. אבל אתה יודע מה? עדיף להרגיש כאן כמו זר מאשר להיות הומו בפולין,״ אמר.