רחוקים מהבית, רוסים להט״ב חשים עצב אך בטוחים יותר

ברלין/וילנה, 24 באוגוסט (קרן תומסון רויטרס) - לפני שרוסיה פלשה לאוקראינה, העיתונאי קארן שייניאן היה אחת הדמויות הגלויות ההומוסקסואליות המוכרות ביותר בעיתונות הרוסית, וסיקר את חיי הלהט״ב במדינה שבה שיתוף של “תעמולה גאה” עם קטינים נאסר מאז 2013.

אבל אז החלה המלחמה, ולמרות ששייניאן הצטרף למחאות הראשונות נגד החלטתו של הנשיא ולדימיר פוטין לשלוח טנקים מעבר לגבול, עד מהרה החל לחפש דרך לצאת מארץ מולדתו.

“הוכנסתי לרשימת הסוכנים הזרים, מה שהפך את חיי ברוסיה למסוכנים ומסובכים מאוד,” אמר שייניאן בן ה-40 לקרן תומסון רויטרס בבית קפה ברובע פופולרי בברלין, שם הוא ובן זוגו מתגוררים כעת.

רוסיה משתמשת בתגית “סוכן זר” - הנושאת קונוטציות של ריגול ממלחמת העולם הקרה - ככינוי לאנשים ולארגונים שלדעתה עוסקים בפעילות פוליטית בסיוע זר. לאחרונה היא החמירה עוד יותר את חוקיה בנושא.

“אני כאן כי כבר לא בטוח לסקר זכויות קוויריות (ברוסיה),” אמר, בעוד מקומיים עמדו בתור לקנות גלידה בקרבת מקום.

כמוהו, רוסים רבים מהקהילה הלהט״בית – ובהם עיתונאים, עורכי דין ופעילי זכויות אדם - נמלטו מרוסיה מאז מוסקבה פתחה במה שהיא מכנה “מבצע צבאי מיוחד”, אך אוקראינה ובעלות בריתה במערב מכנות מלחמת תוקפנות לא-מוצדקת.

הפלישה ב-24 בפברואר לוותה בדיכוי חירויות אזרחיות בבית, כאשר אישים מהאופוזיציה ועיתונאים הפכו למטרה של חוק המבקש עונשי מאסר למי שיורשעו בהפצה מכוונת של חדשות “מזויפות” על הצבא הרוסי.

כמה כלי תקשורת עצמאיים נסגרו או השעו את פעילותם, ובהם Novaya Gazeta ו-Znak.com, וגם קבוצות להט״ב הותקפו, אומרים פעילי זכויות.

באפריל, בית משפט רוסי סגר בפועל את ארגון זכויות הלהט״ב הגדול ביותר במדינה. זאת לאחר ניסיון כושל של הממשלה לעצור את פעילותו בפברואר האחרון.

כעת, חברים בבית התחתון של הפרלמנט הרוסי הציעו להרחיב את האיסור מ-2013 על קידום "יחסים מיניים לא-מסורתיים" גם למבוגרים ולא רק לקטינים.

“לפעילים רבים אין כעת את האמצעים לעזוב את המדינה כי ארגונים רבים חוסלו או הוכרו כארגונים בלתי רצויים, או כסוכנים בינלאומיים,” אמרה סבטלנה שייטנובה, דוברת בקוורטירה, קבוצת להט״ב שבסיסה בברלין ודוברת רוסית.

מאז 24 בפברואר, יותר מ-300,000 רוסים עזבו את המדינה, אמר ביום שני ראש מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, ז'וזפ בורל, כאשר הזהיר מפני הצעות שנויות במחלוקת של קייב ושל כמה מדינות באיחוד האירופי לאסור על נוסעים רוסים להיכנס לגוש.

מקלט ללא ויזה

רוסים רבים מהקהילה הלהט״בית מצאו מקלט במדינות פטורות מוויזה כמו טורקיה, ארמניה וגאורגיה, אמר אלכסנדר וורונוב, נשיא קבוצת הקמפיין שבסיסה בסנט פטרסבורג Coming Out, והוא עצמו בליטא מאז מרץ.

אלכסנדר דרק, גבר טרנס מהעיר ירוסלבל, אמר שבחר לעזוב את רוסיה מחשש לנקמה על פעילותו הפוליטית נגד פוטין.

הסטודנט לביולוגיה בן ה-23 ובן זוגו נמצאים כעת בבירת ארמניה, ירוואן, שם סייעו להקים מרכז קהילתי לתמיכה באנשים להט״ביים שנמלטו מרוסיה, אוקראינה ובלארוס.

“אני חופשי יותר בארמניה, אבל זה רחוק משלמות,” אמר דרק.

ארמניה מדורגת במקום ה-47 באירופה מבחינת זכויות להט״ב, לפי ILGA-Europe, מיד אחרי רוסיה ומקום אחד לפני טורקיה, בעוד גאורגיה מדורגת במקום ה-34, גבוה מכמה מדינות באיחוד האירופי ובהן ליטא, רומניה ופולין.

במחוז אדג'רה שבדרום-מערב גאורגיה לחופי הים השחור, סטאסיה אקמן אמרה שהיא מרגישה בטוחה יותר כעת לאחר שעזבה את העיר הרוסית הצפונית צ'רפובץ.

“באופן אובייקטיבי בטוח יותר כאן בגאורגיה, הסכנה להיכנס לכלא או להיעלם מכות או אונס נעלמה,” אמרה אקמן, המגדירה את עצמה כלסבית וכלא-בינארית – מי שאינה מגדירה את עצמה כזכר או כנקבה.

“אתה מרגיש שלא יהרגו אותך כאן.”

מעצבת האתרים בת ה-24 ובן זוגה עובדים מרחוק וכרגע שוהים באתרי קמפינג לאורך החוף עם שני הכלבים ושתי החתולות שלהם.

אבל עדיין, להיות זוג להט״בי גלוי אינו קל במדינה הקווקזית, שבה, לדבריה, הם נתקלו ב“פטריארכיה, סטריאוטיפים מגדריים והומופוביה”.

“אני אסירת תודה מאוד לגאורגיה על שקיבלה אותנו ונתנה לנו ביטחון, (אבל) עכשיו אנחנו רוצים להמשיך הלאה.”

שורת התיירים של אירופה

בתוך האיחוד האירופי, ליטא הפכה ליעד מועדף עבור רוסים רבים מאז החלה המלחמה, כאשר יותר מ-2,200 הגישו בקשה להיתר שהייה זמני בששת החודשים הראשונים של 2022.

אבל אזור הבלטי נמצא גם במרכז הדיון כלל-אירופי על שלילת ויזות תיירים מרוסים. מדינות כמו אסטוניה ופינלנד השכנה תומכות בצעד, שלדברי פעילים עלול לפגוע במבקשי מקלט פוטנציאליים מהקהילה הלהט״בית.

מקס פוליakov, בן 38, קיבל ויזת עיתונאי חודש לאחר שהגיע לווילנה, במרץ האחרון, מה שאיפשר לו להמשיך בעבודתו הקודמת ככתב.

בעודו מדבר בבירת ליטא, פוליakov הצביע על קעקוע בזרועו שהראה אוזניות ותדרי רדיו, תזכורת לתקופתו כעיתונאי רדיו.

האתר של כלי התקשורת שבו עבד פוליakov ברוסיה נחסם בתחילת מרץ לאחר שסירב להסיר כתבה שכתב מגבול רוסיה-אוקראינה על התנאים הקשים של חיילי הצבא הרוסי, שלדבריו חסרו גרביים, מזון ופריטים בסיסיים אחרים.

רבים מעמיתיו נמצאים גם הם בליטא, שם המשיכו לחפש דרכים חדשות להתמודד עם תעמולת הקרמלין ולהגיע לקהלים דוברי רוסית בפלטפורמות כמו טלגרם.

אבל להתחיל חיים חדשים בווילנה לא היה קל, ואפילו היכרויות היו מאבק.

“אני במדינה שמעולם לא גרתי בה לפני כן. אני לא מכיר את השפה (ו)מי ירצה מערכת יחסים עם בחור שאין לו עתיד ברור?” אמר פוליakov, והוסיף כי חשש מ“עשורים של צרות” במולדתו.

בברלין, שייניאן, שמתכנן כעת להינשא לבן זוגו בדנמרק, שם זרים יכולים להינשא ביתר קלות מאשר במדינות אחרות באיחוד האירופי, מתכונן גם הוא לתקופה ממושכת הרחק מרוסיה, בלי קשר לתוצאות המלחמה.

“הבנתי שהמוסקבה שאני מתגעגע אליה אינה מוסקבה שאליה אני יכול לחזור כרגע, כי ... רוב המעגל שלי כבר לא שם,” אמר.

“המוסקבה שלי נמצאת עכשיו בכל מקום.”