סנטה קלרה, קובה (AP) — רציניים, עומדים זקוף ולבושים בשמלות ערב ארוכות – למרות החום הקובני של הצהריים – ליסט וליוסבה עולות בשקט את עשרת המדרגות של לשכת הנוטריון, ידיהן קפוצות ורועדות.

כמעט שעה אחר כך, כשהן יצאו מן הדלתות, המתח על פניהן הוחלף בחיוכים. מאותו רגע, הן היו רעיות.

זה נעשה אפשרי רק שלושה שבועות קודם לכן באי, כשקוד המשפחה החדש של קובה – שפתח הכול, מנישואים שוויוניים ועד אימהות פונדקאיות – נכנס לתוקף.

הזוג, שנמצא יחד כבר שבע שנים, הוא בין הראשונים שקיבלו את ההחלטה להינשא באופן חוקי בקובה בעקבות הקוד.

“זה יום גדול,” אמרה ליוסבה גראהאלס, מנהלת באוניברסיטה המרכזית של לאס ויאס, רק 250 קילומטרים מהבירה. “אהבה היא אהבה, פשוט כך. בלי כפייה, בלי דעות קדומות … אני לא יודעת אם עליי לצחוק או לבכות. זה ערבוב של כל כך הרבה רגשות חזקים.”

רק כמה מטרים משם, ליסט דיאס, רקדנית בת 34, שיתפה את שמחתה. “אני מרגישה גאה,” הוסיפה. “אני נדהמת.”

הקוד אושר לאחר קמפיין נרחב של ממשלת קובה, ובתמיכת התומכת הבולטת ביותר בזכויות גאים באי, מריאלה קסטרו, בתו של הנשיא לשעבר ראול קסטרו.

הוא הפך את קובה למדינה התשיעית באמריקה הלטינית – אחרי צ'ילה, קוסטה ריקה, אקוודור וקולומביה – שמכשירה נישואים בין בני אותו מין בשנים האחרונות.

בחירות בקובה — שבהן אף מפלגה מלבד הקומוניסטית אינה מורשית — מניבות בדרך כלל פערי ניצחון של יותר מ-90% — כפי שקרה גם במשאל עם על רפורמה חוקתית גדולה ב-2019.

למרות זאת, שליש מן המדינה, 33.15%, הצביעו “לא”. הטקסט התמודד עם קמפיין נרחב נגדו מצד קבוצות אוונגליסטיות שדוחות נישואים בין בני אותו מין.

בינתיים, 66.85% מהקובנים שהצביעו, הצביעו “כן”. כמעט 6% השאירו פתק ריק או פסלו את הפתק.

הקוד נדחה גם בידי כמה קבוצות המתנגדות לממשלה, שקראו להצביע “לא” כדרך לדחות את השלטונות הקובניים נוכח חוסר שביעות הרצון הגובר מממשלתו של מיגל דיאס-קאנל ברמודס.

הוא גם זכה להתנגדות מצד כמה מחברי קהילת ה-להטב"ק, שאמרו כי הם נמנעים מלהצביע על דבר שהם רואים בו מלכתחילה זכות אדם.

“הרבה אנשים בקהילה היו נגד הצבעה “כן” כי הם לא מאמינים שהם צריכים איזה נייר כדי לומר להם שזה רשום על נייר (כדי שיוכרו כזוג). אני חושבת שאנחנו כן צריכים את הזכות, שזה מגן עלינו,” אמרה ליוסבה.

אף שהיא אמרה שהיא מאמינה שהאי עדיין “מרוחק עשור” מלהפוך לחברה “טובה ומכילה יותר.”

קוד המשפחה הישן, שראשיתו ב-1975, קבע כי נישואים הם בין גבר לאישה – לא בין שני אנשים – ובכך שלל מבני זוג לחיים אפשרות לרשת את רכושו של האחר כאשר אחד מהם נפטר.

יחד, הן מתגוררות עם שתי בנותיהן, לורה בת ה-11 ואינהואה בת השלוש. האחרונה נולדה באמצעות הזרעה בבית משום שבאותה עת לא הייתה להן גישה לטיפולי פוריות מסייעים מאחר שלא היו להן בני זוג גברים.

החוק החדש מרחיק לכת מעבר לנישואים שוויוניים – שפעילים ניסו לכלול בחוקה ב-2019 ללא הצלחה – או היכולת של זוגות גאים לאמץ או להשתמש בפונדקאיות.

החוק מסדיר לראשונה את זכות הביקור של סבים וסבתות אצל נכדיהם ואת התקשורת עם הורים חורגים במצבי גירושין, ואפילו משמורת על קטינים במצבים האחרונים כאשר הדבר הכרחי לרווחת הילד.

הוא גם מאפשר הסדרי רכוש נפרדים לזוגות נשואים, מסמיך הורים לבחור את סדר שמות המשפחה של ילדיהם, מרחיב הגנות לנכים ולקשישים, בין זכויות נוספות.

הנשים ראו בנישואים דרך להגן גם על ילדיהן אם אי פעם יקרה להן משהו.

אינהואה, שגם היא לבושה בשמלתה הטובה ביותר לכבוד המאורע, לא ממש הבינה את טקס הנישואים של אמה, אך הסתובבה והציגה את לורה שלה. “היא אחותי,” חזרה ואמרה.

“אני שמחה על מה שהחתונה מסמלת,” הוסיפה לורה ל-The Associated Press בזהירות רבה, תוך שהיא מנגבת דמעות לצד אמותיה.

אבל הדבר בא בעקבות התנגדות עזה מצד כנסיות אוונגליסטיות, שטענו כי החוק מנוגד ל“משפחה המסורתית” שקבע האל, שלטענתן היא איחוד של גבר ואישה שנועד להתרבות. באזורים כפריים מסוימים, נראה שהקוד זכה לפחות תמיכה.

בעוד שהבירה הוואנה קיבלה 70% תמיכה, וילה קלרה – ביתן של ליוסבה וליסט – קיבלה 66%, ואילו בדרום-מזרח הולגווין הוא קיבל 53%.

ההתנגדות “מעידה שעלינו להמשיך לעבוד באותם אזורים ולהעמיק ולהכוון עבודה חינוכית,” אמר פרנסיסקו “פאקיטו” רודריגס, בלוגר ואחד הפעילים הקובנים הראשונים למען זכויות קהילת ה-להטב"ק.

אף על פי כן, הוא עדיין כינה את הקוד החדש ניצחון.

השלטונות בקובה לא חשפו כמה זוגות חד-מיניים נישאו בשלושת השבועות הללו, אף כי רודריגס חושב שמדובר לפחות בכמה עשרות, על סמך המידע שקיבל מרשתות חברתיות.

“ב-2007, חגגנו לראשונה את היום הבינלאומי למאבק בהומופוביה ובטרנספוביה בקובה. לקח 15 שנות מאבק כדי להפוך זאת לחוק,” אמר רודריגס. “זה נראה כמו זמן רב בחיי אדם, אבל זה הישג במהלך ההיסטוריה שלנו.”

מה דעתך?
אודות הכותב/ת

The Pink Times

author.admin.bio

סיפורים נוספים →